שאלות נפוצות

שאלות נפוצות

הפרעה כפייתית – אובססיבית (OCD) מפריעה ומשבשת את התפקוד היום יומי. ההפרעה האובססיבית באה לידי ביטוי במחשבות מאוד לא נעימות שיכולות לכלול גם אלימות, מחשבות שפגענו במישהו או מחשבות מפחידות המעוררות תחושת בעתה וחרדה. 

מחשבות אלו לא חולפות מעצמן אלא מלוות את המטופל לאורך כל שעות היום באופן טורדני ומוגזם. הן גורמות לסבל רב אשר מביא את המטופל לעשות הכל על מנת להימנע מאותה מחשבה, דבר המוביל להתנהגות כפייתית שמטרתה לקבל איזושהי הקלה ולהפחית את רף המחשבות. 

ההתנהגות הכפייתית יכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות ביניהן: בדיקה חוזרת של תהליכים, ספירה חוזרת, שטיפות ידיים וגוף מרובות, תפילות חוזרות ללא הפסקה, חזרה על מילים, דיבור כפייתי על נושא מסוים ועוד. כל הדברים האלו נועדו על מנת לחוש הקלה שלרוב מגיעה רק באופן רגעי וחולפת וכך התהליך חוזר על עצמו שוב ושוב.

הטיפול בדרך כלל כולל טיפול תרופתי באמצעות תרופות ונוגדי דיכאון בשילוב עם טיפול קוגנטיבי -התנהגותי  הכולל טיפול בחשיפות ולעיתים נזדקק לטיפול תרופתי אנטי-פסיכוטי, בהתאם למצב המטופל.

הפרעה כמו פוסט טראומה מובילה לשינוי משמעותי באיכות החיים של אנשים שונים ולמצבים ותופעות המשתנות מאדם לאדם. בין היתר, יסבלו אנשים פוסט טראומתיים מחלומות קשים וסיוטים, פלאשבקים, סף חרדה גבוה והתקפי חרדה, מצבי רוח משתנים, קשיים בשינה, בהלה ובעתה והימנעות מסיטואציות חברתיות ואישיות שונות העשויות לשחזר את הטראומה. 

התסמינים מופיעים בעוצמות שונות ומתאפיינים בכל תחומי חייו של אדם, ממערכות יחסים וקשרים ועד להשתלבות בעבודה ובחיים נורמטיביים, בהתאם לגיל ולמצבו. איכות חייו של אותו אדם למעשה נפגעת ברגע הטראומה וחייו משתנים מקצים לקצה.

הטיפול בפוסט טראומה כולל כמה חלקים שונים. נתחיל את הטיפול לאחר אבחון ההפרעה, במידה והסימפטומים חוזרים על עצמם יותר מחודש ומתמשכים. הטיפול לרוב משלב בין תרופות ובין טיפול קוגניטיבי התנהגותי ואף טיפול בחשיפות, בהתאם למצבו של המטופל. 

בנוסף, קיימים היום טיפולים משלימים רבים שעוזרים למטופלים פוסט טראומתיים להתמודד עם היומיום ולהתנהל בו בצורה טובה. 

חלק חשוב בטיפול בפוסט טראומה הוא המעורבות של בני המשפחה והחברים המשתמשים מסגרת תמיכה ויודעים לזהות טריגרים ונורות אזהרה, לעזור למטופל לקבל את הטיפול ולהרגיש טוב.

בין התסמינים שמאפיינים את ההפרעה אפשר למצוא הזיות ומחשבות טורדניות, מצבי רוח קיצוניים הנעים בין קיצוניות אחת לשניה בקלות – ממצב רוח ירוד למצב רוח מרומם ושמח בצורה מוגזמת. בנוסף, דרך החשיבה יכולה להשתנות ולהוביל את המטופל למצבים מסוכנים בהם הוא עושה פעולות המסכנות אותו ואת הסובבים אותו. 

את ההפרעה מאפיינים גם דיבור לא קוהרנטי, מעבר מנושא לנושא בשיחה, אובססיה על נושא מסוים, דיכאון ועצבות עמוקים או שמחה מוגזמת. ההתנהגות היא בדרך כלל לא רציונלית.

לעיתים, ההפרעה מופיעה אחרי מצבי קיצון בחיים, למשל מצב קשה מאד של דיכאון אחרי לידה, התמודדות עם אובדן ועוד. במקרים אחרים הסיבות לא יכולות להיות ידועות, אך מחקרים מראים שיש גם אלמנט תורשתי אצל חולים במחלה.

הפסיכיאטר המטפל יערוך אבחון אישי לכל מטופל ולאחריו יטופל אותו אדם בתרופות. התרופות עוזרות לייצב את מצבי הרוח ולהתמודד עם תקופות דיכאוניות ומאניות שמגיעות לפעמים לחוד ולפעמים במקביל. לעיתים יחליט הפסיכיאטר גם על טיפול תרופתי נוגד דיכאון. 

לצד הטיפול הפסיכיאטרי המומלץ באמצעות תרופות, ישנם טיפולים משלימים שונים המקלים על המטופל ועוזרים לו להתמודד עם המצבים היומיומיים בהם הוא נתקל ועם התקופות השונות בחיים.

מטופל הסובל מהפרעה פסיכואפקטיבית זקוק לתמיכה מבני המשפחה שיסייעו גם לטיפול בזיהוי שינויים במצב הרוח ובהתמודדות עם תקופות בהן ההתנהגות ומצב הרוח הופכים קשים וקיצוניים. לכן, יש משמעות גדולה לייעוץ מול מטפל גם עבור בני המשפחה, האמורים להכיר את הסימנים השונים ולהבין את משמעות ההפרעה לעומק. כאשר למטופל יש מסגרת תומכת המכירה את הבעיה, אינה שופטת אותו ומסייעת לטיפול, הוא יכול לחיות חיים איכותיים יותר.

דילוג לתוכן