מאניה דיפרסיה או בשמה העברי הפרעה דו קוטבית

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp

מחלת נפש מוכרת היטב לרפואה מזה עשרות שנים, שכיחה למדי בקרב האוכלוסייה הכללית. בארה"ב מדווח כי לפחות שני מיליון מבוגרים סובלים מהמחלה וברחבי העולם מדווחים נתונים הנעים בין 1%-3% מסך האוכלוסייה הסובלת מכך. מבינת מגדר שני המינים סובלים ממנה באופן שווה, כאשר אצל הגברים יש נטייה ליתר "מאניה" בעוד אצל הנשים הנטייה היא" דיפרסיה". אך אין מובהקות מוחלטת לכך וכפי שהמחלה מתניידת במנעד רחב של תופעות כאלו ואחרות, כך גם מבחינת מגדר. במאמר הבא נדבר על 

מהי בעצם המחלה וכיצד ניתן לזהות תסמינים?

Bipolar Disorder או Manic depression מתאפיינת במצבי רוח חריגים במיוחד, הנעים על מנעד רחב של התנהגויות והתפרצויות. בניגוד לאנשים מן הישוב הנוטים למצבי רוח בהתאם ליום שלהם, כאן מדובר במצבי קיצון של אושר(מאניה(לבין דכאון תהומי(דיפרסיה)לכן לא מדובר על רגע של עצבים או שמחה יתרה כמו אצל רוב בני האדם. אלא בהבדלי התנהגות משמעותיים מאד. האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית (DSM)הגדיר שני סוגים של המחלה, כאשר בראשון מוגדרים אנשים הסובלים מדיכאונות, ואילו בסוג השני סובלים המטופלים גם ממאניה וגם דיפרסיה.  ישנם סימני זיהוי / אזהרה  לשמי הסוגים, להן מספר מהתסמינים אך חשוב לציין כי כל אבחנה צריכה וחובה שתעשה על ידי פסיכיאטר מוסמך ולא על ידי כל רופא אחר.

תופעות נפוצות למאניה:

לרוב תופעות אלו  או חלקן יופיעו במהלך שבוע רצוף של התרוממות רוח קיצונית או רגזנות

  • נטייה להאריך במילים ודיבור, או בעגה הפשוטה "חופרים" ללא לאות.
  • חוסר יציבות בנושאי שיחה, מעבר מהיר וחד בין נושאי שיחה, ללא קשר בינהם.
  • מעט מאד שעות שינה, לעיתים עד כדי 3 שעות במשך 24 שעות, דבר המעורר תופעות לוואי נוספות ומסוכנות.
  • פעילות מינית  מוגברת באופן משמעותי, ללא הבחנה נורמטיבית לבני זוג או שותף קבוע לקיום יחסי מין. איבוד הרסן במקרים מסוימים.
  • הערכה עצמית מוגזמת-נוטים "לעוף" על עצמם ללא כל ביסוס במציאות.
  • פעילות מוגברת: בין אם במסע קניות בלתי נשלט או בפעילויות אחרות בהן מורגשת הגזמה יתרה בביצוע.

תופעות נפוצות לדיפרסיה:

הופעת 5 מהתסמינים הרשומים במהלך כשבועיים ברציפות ומהווים ניגוד מובהק להתנהגות "רגילה" של אותו אדם.

  • תחושת חוסר ערך עצמי, הלקאה עצמית ומחשבות שליליות שאין להן ביסוס אמיתי.
  • עייפות קיצונית מאשר בימים אחרים, איבוד אנרגיה ורצון להתנהל כרגיל.
  • ירידה ביכולת לחשוב ולתקשר עם הזולת.
  • מחשבות אובדניות על מוות וחוסר רצון לחיות, לא חובה כי אדם יתכנן התאבדות במצבים אלו, אך מדובר בתסמין נפוץ.
  • פגיעה ביכולת התעסוקתית והתפקוד הכללי, חוסר ריכוז ואובדן כוח רצון לתפקד כבימים רגילים.
  • התסמינים אינם נגרמים בשל טיפול תרופתי או שינוי במינונים.
  • אובדן משקל משמעותי בזמן קצר.

מה הם הגורמים האפשריים להתפרצות?

סוג 1

  • גנטי ופיזיולוגי: הגורם מספר אחת הנה גנטיקה משפחתית והיסטוריה של המחלה בקרב המשפחה הגרעינית, למעשה מדובר על רמת סיכום של פי 10 לחלות במחלה מאשר במשפחות בהם אין היסטוריה למחלה.
  • סביבה/חברה: גרושים וגרושות, אלמנות ואלמנים וכאלה שחווים זוגיות קשה ומורכבת. יכול להוות "טריגר" חזק להופעת המחלה.
  • התפרצות חד פעמית: יכולה להוביל להחמרה במצב ולעיתים גם לקיבוע המחלה אצל המטופל, לא רק כאפיזודה חולפת.

      סוג 2

  • סכנת אובדנות: כ-33% מדווחים על מחשבות על התאבדות.
  • הפרעות חרדה: מופיעות בקרב בני נוער בשכיחות גבוהה יותר מאשר אצל מבוגרים.
  • תופעות לוואי: כ-14% מסך בני הנוער והילדים סובלים גם מהפרעות אכילה.

       מהם דרכי הטיפול?

  • אשפוז:  במקרים בהם המטופל סובל מקיצוניות רבה מאד, מחשבות אובדניות.
  • תרופות: טיפול בתרופות דוגמת "מלחי ליתיום" המסייעות לייצוב מצב הרוח, תרופות נוגדות פסיכוזה.
  • מעקב רפואי: על מנת לוודא שהמטופל לוקח את התרופות ולשנות מינון בהתאם לצורך.
  • פסיכותרפיה: שיטות מגוונות להרגעת המטופל ומיקוד המחשבות כיוון חיובי.
  • התערבות במסגרת הקהילה/חברה: מסגרות ייעודיות הבאות לתת מענה לסובלים מהמחלה, בין במסגרת קבוצות עבודה משותפות בעידוד המדינה ולמטרות מגוונת.

         המלצות לשמירה על אורח חיים תקין לסובלים מהמחלה:

  • שמירה על שגרה בחיי היום יום.
  • אסור לעשן/ליטול סמים קלים או כל סוגי סמים ואלכוהול.
  • להקפיד על שינה רגילה בכל לילה, לא לבלות את הלילה מול המסך ולהירדם ב4 בבוקר.
  • אכילה מאוזנת מומלצת מאד.
  • לשתף את המשפחה והחברים הקרובים בתחושות שלך, לשמור אותם במודעות למצבך.

אם אתם סובלים מתופעות אלו או דומות להן, אל תהססו לפנות לייעוץ אליי. גם אם אתם בני משפחה המזהים התנהגויות חריגות אצל יקירכם. פנו אליי בהקדם האפשרי. 

קראו גם על: הפרעה סכיזואפקטיבית

מאניה דיפרסיה טיפול

מאמרים נוספים

חרדה חברתית בקרב מבוגרים

חרדה חברתית בקרב מבוגרים

כל אחד מאיתנו הוא עולם ומלואו, לא רק להוריו ולמשפחתו. אלא בפני עצמו, במחשבות המלוות אותנו במהלך היום והלילה. הלחץ הנפשי הכרוך בניהול חיים נורמטיבים לעיתים גדול מנשוא, פרנסה, זוגיות, ילדים. כל אלו הנם מקור לאושר ושמחה אך באותה נשימה

קרא עוד »
מאניה דיפרסיה טיפול

מאניה דיפרסיה או בשמה העברי הפרעה דו קוטבית

מחלת נפש מוכרת היטב לרפואה מזה עשרות שנים, שכיחה למדי בקרב האוכלוסייה הכללית. בארה"ב מדווח כי לפחות שני מיליון מבוגרים סובלים מהמחלה וברחבי העולם מדווחים נתונים הנעים בין 1%-3% מסך האוכלוסייה הסובלת מכך. מבינת מגדר שני המינים סובלים ממנה באופן

קרא עוד »
כלים להתמודדות עם חרדה

כלים להתמודדות עם חרדה

חרדה. מהי? מי סובל ממנה? האם ישנם כלים להתמודדות עם חרדה? רבים בעולם סובלים מחרדה, צעירים ומבוגרים כאחד, רבים מוטרדים ממנה ואף נוטלים תרופות שונות על מנת לטפל בה, מבלי להיות מודעים לאפשרויות הטיפול השונות המומלצות כיום מלבד הטיפול התרופתי.

קרא עוד »
צפייה במסכים

צפייה במסכים

כיצד צפייה במסכים פוגמת בשינה?  קשה לדמיין את היומיום שלנו בלי מסכים. הטלוויזיה, המחשב ובעיקר הטלפון הנייד מלווים אותנו מדי יום, כבר מגיל מאד צעיר בחיינו. בשנים האחרונות, בוחנים החוקרים את השפעות התקופה הזו, שבה המסכים מנהלים את חיינו, ובין היתר

קרא עוד »
אינסומניה

חשיבות השינה – אינסומניה

על חשיבות השינה: כיצד הפרעות בשינה מקדמות דיכאון, חרדה ומניה בתוך העולם העמוס גירויים, המעייף והדורשני שבו אנחנו חיים יש חשיבות גדולה לשינה. פיתוח הרגלים בריאים של שינה ומנוחה מסייעים לנו להתנהל ביומיום בצורה תקינה, אך יותר מכך. הם מאפשרים

קרא עוד »
חשיבות האבחון

החשיבות של אבחון פוסט טראומה אחרי לידה

סיפור אחד על פוסט טראומה – ולמה חשוב להעניק טיפול בתזמון הנכון במשך 11 שנים י' כמעט ולא יצאה מהבית. מאישה מתפקדת, אמא לילדים, בת זוג ואישה עובדת, היא הפכה למישהי שכל יציאה מהבית גורמת לה לחרדות קשות. פגשתי אותה

קרא עוד »
דילוג לתוכן